ב"ה
רחל ולאה ידעו שעתיד לצאת מהם י"ב
שבטים וכו'. כי שמותיהן במילאוי: ריש חית למד למד אלף הי, בגמטריא מאה פעמים 12,
עם עוד ב' שזה שמותיהן בעצמן.
נ נח נחמ נחמן מאומן
This is about Rabbi Nachman of Bresluv (Breslov, Bratslov), now known as Na Nach Nachmu Nachmun MayUman! This is about his chasid and chief disciple Rabbi Natan, it's about the Saba, the Baal HaPetek.
ב"ה
רחל ולאה ידעו שעתיד לצאת מהם י"ב
שבטים וכו'. כי שמותיהן במילאוי: ריש חית למד למד אלף הי, בגמטריא מאה פעמים 12,
עם עוד ב' שזה שמותיהן בעצמן.
נ נח נחמ נחמן מאומן
ב"ה
מד. פרק ד
משנה הזהב קונה את הכסף וכו'. עיין
ליקוטי מוהר"ן סוף תורה כג – על פי הדברים האלה יבין המשכיל לפרש כלא סגיא דהזהב
קונה את הכסף והכסף אינו קונה וכו' הנחשת קונה וכו'. והכלל מה שהוא מטבע ויוצא,
חשוב מעות, עין שם כל הסגיא. וסגיא (מה:) אי מעות נקנה בחליפין. וסגיא (קידושין
כח.) דכל הנעשה דמים באחר. הכל יבאר למשכיל על פי התורה הזאת עם עוד קצת הקדמות,
עכ"ל.
ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א, הכשר
כלים א:א עקר בחינת תאות ממון הוא חזק ביותר בהממון בעצמו שהן המטבעות וכו' וכו' מלבש
שם בחינת הפנים, בחינת גונין עילאין פני הקדשה, בחינת פני העיר, תקון המטבע. וכן
שם וכו' וכו' אחיזת הסטרא אחרא ביותר מאד, שזהו בחינת תאות ממון וכו' אנפין
חשוכין. וזה בחינת מה שהעבודה זרה של כל אמה ואמה חקוקה על המטבע שלהם, כם שם
נאחזין בחינת השבעים אנפין חשוכין, עכ"ל.
ב"ה
מגילת אסתר
ד:טז לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס
אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי
וְאַל-תֹּאכְל֨וּ וְאַל-תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם
גַּם-אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל-הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא-כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי.
עמש"פ בחלק ד' ערך אדר – ז' אדר –
פורים.
אצום כן. לכאורה כיון שהיא המלכה אין נערותיה
נחשבים חוץ ממנה, ולכן אמרה אצום לשון יחיד. פעם שאלתי את דודי יצחק סאלאוויציק
שלכאורה הול"ל נצום כן, וכמעט תוך כדי דיבור ענה לי ש"כן" בגמטריא
שבעים, כי כולם צמו שלשה ימים שהם ע"ב שעות, ואילו אסתר לא היתה יכולה להשלים
את יום השלישי כי היתה צריכה לבוא לפני המלך, ולכן דייק אצום כן, כי היא צמה רק
שבעים שעות. והנה מזה הסיפור שלא צמה אותם שתי שעות נולדה מגילה ארוכה. ואילו סבא
ישראל לא צם, ואכל בתחילת י"ז תמוז, ומזה זכה להפתק הקדוש.
עוד יש לפרש כעין מה שפירש ר' שמשון
מאוסטרופוליא עה"פ אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי, אכן ראשי תיבות אריה
כרוב נשר, ואנכי זה אדם שהוא ציור ודיוקן יעקב אבינו. וכן כאן כתיב 'גם אני' ראשי
תיבות של ג' פינות של המרכבה, גבריאל, מיכאל, אוריאל-נוריאל (זוהר פקודי רנד: שהם
אחד), ועל ראשינו – י' שכינת א-ל. וחסר ר' – רפאל. וכן הא' של אצום, עם האותיות
כן, ראשי תיבות של ג' פינות כנ"ל, אריה כרוב נשר. חסר אדם. והרי רפאל גמטריא
איש. ובספר מעולפת ספירים מביא מהזוהר במדבר קנד. הדגל הד' אדם (-מהד' חיות
הנ"ל), רפאל לצד מערב, עמו יש רפואה (-ועיין בתיקוני זוהר תיקון סח, ובספר
פליאה, דרכים אחרים בזה), ע"כ, והרי בצד מערב חנו בנימין שבטה של מרדכי ואסתר,
וכן חז"ל אמרו שכינה במערה, ותלבש אסתר מלכות מבחינת השכינה. והרי שבשני
הסדרים של המרכבה, של החיות של המלאכים, אסתר השמיטה צד מערב, שבאתה היא בעצמה
להשלימו.
ובכן אבוא, ובכן, אותיות נבוך. היינו
הפוך מנבוך, כמו נגע הפוך מענג, כתר הפוך מכרת (ספר יצירה), ובכן צדיקים יראו
וישמחו.
וצומו בגמטריא נחמן. גם אני, עם הה'
אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.
הראשי תיבות של: כל היהודים הנמצאים
בשושן וצומו עלי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל
ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של:
תשתו שלשת ימים, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום גם, בגמטריא רבנו
נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.
הסופי תיבות של: כנוס את כל ע"ה
בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של:
תשתו שלשת ימים לילה ויום,
בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של:
אל המלך אשר לא כדת, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי
תיבות של: המלך
אשר לא כדת וכאשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.